הצלחה בעסק: המדריך למצליחנית המתחילה (וגם למצליחן)

הצלחה תמיד הייתה חשובה לי והיה לה תמיד משמעות אחת, להשיג את המטרה שהצבתי לעצמי. יכולתי להיות מרוצה רק אם השגתי בדיוק את מה שתכננתי וציפיתי להשיג, אם זה להתקבל ללימודי עיצוב, או גודל ההכנסה שהצבתי לעצמי כיעד חודשי.
העניין הוא, שכל זה היה טוב ויפה אם אכן זה קרה. אבל אם לא הייתי משיגה בדיוק את מה שציפיתי ורציתי שיקרה, אז זה לא היה שווה כלום, זה היה כשלון. אם זה לא בית הספר הכי טוב ללימודי עיצוב אז זה לא שווה, אם זה לא גודל ההכנסה שהחלטתי, זה לא שווה.

וזה גרם לי להיות הרבה פעמים מתוחה ועצבנית, ביקורתית וקשה כלפי עצמי וגם, לא הבן אדם שהכי נוח לחיות לידו, כי הייתי כל הזמן בחוויה של איום על ההצלחה שלי. מה שגרם לי להמנע או לחשוש לאורך כל הדרך, לאבד בטחון ולא להנות מהרגע. הייתי צריכה את העזרה של כמה נשים יקרות שנקראו בדרכי, כדי להבין שמשהו בהסתכלות שלי צריך להשתנות.
בדיעבד, אני יכולה לומר שהנושא הזה הוא אחד הנושאים שמובילים אותי להתפתח בחיי. וזו הזדמנות לשתף אותך במסע שלי ובתובנות שלו, כי עבורי זה היה משנה חיים.

הפחד מכשלון

אי אפשר לדבר על הצלחה, בלי לדבר קודם על הפחד מכשלון.
הוא צץ למשל, כשעוזבים עבודה נחשבת, אחרי שנים של ותק וניסיון ופותחים עסק חדש. או כשמנסים משהו חדש בעסק אחרי גל של הצלחות.
כי דווקא אז החשש הזה ליפול מהמקום המכובד והמצליח לבור העמוק של הכשלון, הוא הכי חזק. כי יש מה לאבד!
הכוונה הטובה של הפחד הזה היא לשמור עליך מכשלון. אבל למעשה, הפחד הזה עלול להיות מסרס, להכניס לקיפאון ולמנוע צמיחה, התקדמות או שינוי נחוץ.

אם למשל עולה לך דימוי של קפיצה למים, לקראת עשייה כלשהי, זה הרבה פעמים מגיע יחד עם פחד שעולה. אם יש המנעות ממשהו, בריחה לדברים אחרים או הסתערות על הדבר ללא מחשבה. רוב הסיכויים שנתקלת בפחד.

אני פחדנית גדולה

כך הייתי אומרת לעצמי ולמאמנת שלי כשפתחתי את העסק. מצאתי את הפחד בכמעט כל פנייה, עלייה או ירידה שאליה הגעתי.
גם 15 שנה של נסיון כעצמאית, לא גרמו לפחד להיעלם. הוא בא לבקר מדי פעם.
אבל אני כבר לא מגדירה את עצמי כפחדנית. כי פחד הוא רגש טבעי ואנושי (ואני בהחלט עונה על ההגדרה של בת אנוש). הוא אמור לקפוץ לבקר.
השאלה היא איך אני מתמודדת עמו כשהוא מגיע. כי אומץ הוא לא היעדר של פחד.

אומץ יכול להופיע רק כשיש פחד

אני בתפיסה שאם הוא הגיע, אז סימן שיש לי פה צמיחה לעשות. פסגה אישית לכבוש (של התפתחות אישית) לכן, אני בוחרת ליצור עמו דיאלוג. כי ברור לי שבצד השני אני רק אצא חזקה יותר ואתקדם טוב יותר למטרות שלי.
לפחות עד הפעם הבאה שאפגוש שוב בפחד.

לכן אחרי שאני מזהה פחד, אני מסכימה להרגיש אותו (כי פחד כמו כל רגש אחר הוא זמני וכל עוד לא נלחמים בו, הוא בר חלוף). ורק אחר כך אני בוחרת איך לנהל אותו, במקום שהוא ינהל אותי.

טריקים קטנים שעוזרים לעבור לעשייה

מכיוון שאני ופחד מכירים לא מהיום וזה ממש קשור לתהליכים של אימון עסקי שאני מעבירה, אז יש לי כמה כלים בארגז שאני שולפת בדיוק לרגעים האלה. כמו בפעם ההיא שרציתי מאוד לצאת עם פודקאסט משלי. זה היה כבר אחרי שאמרתי לעצמי, יאללה! עופי על זה.
ואז אחרי ההתלהבות הראשונית והלמידה, הגיע ידידי משכבר בימים הפחד ונתקעתי עם הפעולות.
כן, לא משנה שכבר הנחתי בעבר תכנית אירוח מוקלטת (כמו הפרק כאן למטה).
לא משנה שאני מרצה ומנחה כבר כמה שנים.
מצאתי את השבועות עוברים ואת המשימה להתחיל פודקסט עוברת משבוע לשבוע.
השתמשתי אז בטריקים קטנים שגרמו לזה לקרות:

  1. כשהמשימה לא עוברת לביצוע. הרבה פעמים היא מנוסחת בצורה כללית מדי. זה הזמן לפרוט אותה למשימות קטנות, במקרה של הפודקסט, זה היה להחליט על פורמט/בסיס לפודקסט, לבנות לוח זמנים ולהזמין אורחות לעונה הראשונה.
  2. לסנדל את עצמי בפומבי, להכריז על ההחלטה בפני קהל אוהד. למשל בפני קבוצת בעלות עסקים תומכת. או אפילו בפוסט ברשתות החברתיות (אני בחרתי להעלות על זה פוסט ולשתף בכוונה לצאת עם הפודקסט).
  3. לבחור צעד אחד קטן ולהתחיל איתו לגלגל את העניינים. בתקווה שזה יצטבר לכדור שלג. לי היה קל יותר לקבוע מועדים עם כמה אורחות (להתחיל עם לנסח הודעה לאחת ולשלוח) מאשר לשבת על השלד של הפודקסט. ידעתי שברגע שמישהי אחת אפילו תגיד לי כן, אני כבר אהיה חייבת להתקדם עם שאר ההכנות.

סוף דבר, הפודקסט יצא ואפשר להאזין לו כאן.

עוד על הפחד ואיך אפשר לשחרר אותו

בתכנית האירוח שלי (שהוקלטה עוד ב-2014), נילי דור האלה, מנטורית ומנחה לחיבור למהות ולמנהיגות דיסקסה איתי בהרחבה על:

מה זה בעצם פחד ואיך מזהים אם זה פחד או משהו אמיתי?
איך זה משפיע עלינו ועל הפעילות בעסק?
איך השליחות המקצועית שלך יכולה לעזור לך עם הקושי והפחד שמונע ממך לשווק ולמכור?
כלי פשוט לעזרה ראשונה לשחרור מחסומי הפחד והתקיעות
איך הכאב והפחד יכולים להפוך לדחף ועשייה שיווקית? מתובל בסיפורים האישיים שלנו, נילי ואיטה.

אז איך מתקדמים בעסק? האמנם, אפשר להימנע מטעויות או 'כשלונות' בעסק?

איך למדוד את ההתקדמות

כשהסתיימה אחת מתוכנית הליווי הראשונות שהעברתי, עלו גם תחושות לגבי ההתקדמות העסקית שלי עד כה. תחושות של הצלחות ושמחה לצד אכזבות או אפילו תסכול. שאלות כמו מה השגתי, האם קיבלתי החלטות נכונות, איך אני מול היעדים שהצבתי לעצמי. בהמשך גיליתי שזה לא רק אני, גם הרבה מהלקוחות שלי לאורך השנים, מתבאסות לפעמים בשל פרויקט שלא הצליח, עד לרמה של לרצות לעזוב את העסק.
התחושות הללו טבעיות מאוד, העניין הוא שהם יכולות גם להפיל את האנרגיות ואפילו לעצור את העשייה. וקפאון בעסק זה כאמור, לא ממש עוזר.
אז איך לתת מקום לתחושות הללו, איך להסתכל אחורה על מה שהיה בעיניים מציאותיות, בלי להתעלם מהדברים שלא הצליחו, מצד אחד, אבל גם בלי לפגוע בנחישות ובהתמדה של העשייה לקראת המשך הצמיחה והגדילה בעסק, מצד שני?

הטעות שהרבה עושים כשבאים לסכם את מה שהיה

בדרך כלל הטעות שעושים כשבאים לסכם את מה שהיה ולבחור מה לעשות הלאה. הוא לראות את הדברים באופן חד ממדי – הצליח או לא הצליח, עשיתי נכון לא לא עשיתי נכון. ועוד יותר מזה, יש נטייה לראות בתשובה גם הוכחה לאיך אני כבעלת עסק, האם אני מצליחה או שנכשלתי.
הנטייה הזו היא ממש מזיקה לעסק, כי אם העשייה שלי מעידה עלי אם אני הצלחה או כשלון אז המשמעות היא גורפת, לא רק לגבי הפעולה או הפעולות הספציפיות שהיו אלא לגבי עתיד העסק בכלל ולהסתכל על פעולה אחת או כמה בלבד ולא על כל התמונה העסקית, מייצר תמונה מעוותת של העסק וזה אומר לקבל החלטה עסקית על בסיס תפיסה שגויה – אופטימית מדי או פסימית מדי.
האמת היא שבכל עסק יש פעולות שיווק ומכירה שמצליחות ויש אחרות שפחות, יש פעולות שבשינוי קל יביאו להכנסות כפולות ממה שהיו ויש כאלה שצריכות שינוי משמעותי כדי שבכלל יכניסו.

נסיונות כושלים או חלק בלתי נפרד מהדרך להצלחה?

מספיק להסתכל על המצליחים הגדולים, כדי להבין שהיו להם הרבה יותר מנסיון כושל אחד או שניים עד שהגיעו לאן שהגיעו.
מספרים על אדיסון שלהמצאת הנורה קדמו 999 ניסויים שלא הצליחו.
מספרים על מיקרוסופט שתוכנת אקסל נכשלה יותר מעשר פעמים (יותר מעשר גרסאות וגילגולים) עד שהצליחה לכבוש את השוק. וכמובן אחד הסיפורים הכי ידועים היום הוא, על הספר הראשון של הארי פוטר שנדחה על ידי 12 בתי הוצאה לפני שהתקבל בהוצאת ספרים קטנה בשם בלומסברי והפך בסופו של דבר לסדרת הספרים הנמכרת ביותר בעולם אחרי התנ"ך. 

נסיונות בדרך להצלחה עסקית

מה המשמעות של זה בעסק שלך?

חשוב להבין שבעסק באופן טבעי צריך לצפות שיהיו גם פעולות שלא יניבו את התוצאות הרצויות. העניין הוא שזה אף פעם לא אומר שהעסק או את כבעלת העסק נכשלת. זה אומר יש כאן גרף למידה.
למעשה אם רוצים לראות את ההצלחה של העסק וההתקדמות שלך בעסק, אפשר ללמוד מהפעילות בבורסה.
אם תסתכלי על יום מסחר בבורסה, תראו שהיום נגמר בירידה או בעלייה. מי שהשקיע בבוקר ומחר בערב יכול או להפסיד או להרוויח. ממש הימור מסוכן.

אבל מי שמבין בבורסה ורוצה להבטיח רווחים בלי להסתכן, בדרך כלל לא משקיע ומוכר באותו יום. כך גילה לי פרופ' לכלכלה, לפני שנים רבות. הוא אמר, מי שמבין – משקיע לאורך זמן ומוכר רק אחרי שנים!!

למדוד הצלחה כמו בבורסה

הגרף של הבורסה מתאפיין בירידות ועליות לכל אורך השנים, כמו שיני מסור. אבל לטווח הארוך כשמסתכלים על המדדים, יש מגמת עליה. אז אם המשקיע יתמיד לאורך זמן ולא יברח כשיש ירידה בבורסה הוא יקבל את הכסף שלו ויאסוף גם רווחים.
אז אני לא אומרת לרוץ להשקיע בבורסה, אבל אני כן רוצה להראות את החוקיות הזו גם בעסק. בעסק, יש עליות וירידות עונתיות, תקופות יותר חלשות ואפילו משברים. לכן, השאלה הנכונה היא איך לראות את התמונה הגדולה, מעבר לנקודת הזמן העכשיווית. כדי לקבל את ההחלטות הנכונות בעסק ולייצר לאורך הזמן, גרף של עלייה וגדילה.

כשמבינים שזה חלק מהמשחק, אפשר בעצם לראות את התמונה האמיתית בעסק, כי תמיד בכל עשייה, ועל אחת כמה וכמה בשיווק ומכירה, יש דברים שהצליחו ועבדו ויש גם דברים שלא עבדו, שאפשר לשפר או לעשות אחרת. זה משחק של ניסוי וטעייה, שיש לו מטרה לטווח רחוק – זו הסיבה שבגללה פתחת עסק מלכתחילה – להגשים את עצמך מקצועית ואישית.
מול המטרה הזו עליך להחליט אם התקדמת לשם או לא.

ההצלחה טמונה באוסף של פעולות ולא בפעולה בודדת

דמייני את הילדה שלך מנסה לרכב על האופניים בפעם הראשונה: היא עולה, מדוושת בקושי, וכבר מוצאת את עצמה נופלת על האספלט. דקה אחרי, היא שוב מיישרת את הכידון וחוזרת לעלות על האופניים. הנפילה הבאה מגיעה מהר, וגם זו שאחריה. בכל אחת מהן היא מתקנת זווית, לומדת כמה להטות את הגוף, מחדדת את חוש שיווי-המשקל, אבל את התרומה של המיקרו-שיפורים הללו היא עוד לא יכולה לראות. רק כעבור עשרות או מאות נסיונות, כשהיא סוף סוף גומעת רחוב שלם ברצף, היא מבינה שכל נפילה קודמת הייתה שיעור הכרחי בדרך ליציבות.

כבני אדם אנחנו מלמדים את הילדים שלנו שאם עושים, לומדים ומתמידים, ההצלחה תגיע. לנו ברור שהתירגול והחזרות יהפכו אותם למנוסים יותר וטובים יותר כי הם יפתחו מיומנות. אבל לפעמים אנחנו שוכחים להגיד את זה לעצמנו.

כך גם בניהול עסק, “כשלונות” קטנים: פוסט שלא תפס, הצעת מחיר שנדחתה, מוצר שהושק לקולם של צרצרים, הם בעצם הדרך של היקום לכוונן אותנו טוב יותר לפעם הבאה. מהצד זה עלול להיראות כמו כשלון, אבל בדיעבד את מגלה שכל אלה הם שהעניקו לך את המיומנות שבניהול עסק.

או כמו שאומר גיל אורלי, מי שהביא את תחום כלכלת המשפחה לישראל ולימד אלפי אנשים איך ליצור יציבות וחופש כלכלי: "לא משנה מה תהיה התוצאה, בכל מקרה הרווחתי"

מה למדת על הצלחה עד כה

סיכום קצר של מה שנאמר עד עכשיו:
פחד הוא שותף טבעי להתפתחות אישית ועסקית
כשלון הוא לא ההיפך מהצלחה, הוא פשוט בלתי נפרד מהדרך
הצלחה לא חייבת להיות רציפה
התקדמות היא למעשה מגמה חיובית בכיוון הרצוי
הפוקוס הוא על רכישת המיומנויות העסקיות ולא על הפעולה הבודדת, זה מה שמביא אותך להצלחה

לראות את התמונה האמיתית בעסק שלך

אם מתחשק לך לקחת את זה לעסק שלך, הנה תרגיל שעושה שכל:
1. השלב הראשון – להתייחס עניינית לנתונים
לרשום בכותרת בגדול: מה היה היעד שלך
ומתחתיו בשני טורים, מה עבד, מה לא עבד.
חשוב, יש למלא את הטורים בנתונים. למשל, כמה פרסומים היו? כמה חשיפה הייתה לכל פרסום? כמה פניות היו? כמה הפכו ללקוחות?

2. השלב השני – למנף את זה לפעם הבאה
מה קיבלת ולמדת על עצמך ועל העסק שלך בזכות זה?
אילו כלים לעסק יש לך היום בזכות זה?

לראות את ההתקדמות שעשית כאדם ואת ההתפתחות שעברת כבעלת עסק – תחגגי את זה, מגיע לך!

על מה את כועסת או מאוכזבת? (כן, מותר גם להרגיש ככה)
מה עליך לשפר או לשנות או לדייק כדי לייצר תוצאות טובות יותר? (הרבה פעמים, אני מגלה בתהליכים אישיים עם לקוחות, שנדרש רק עוד דיוק במקום שהוא עוד לא מדוייק כדי לשנות את התוצאות)

מה עליך לשמר? (יש גם עכשיו דברים שעשית והצליחו וחשוב לתת להם מקום)

3. לבסוף – להתמיד בדרך להגשמה מקצועית מלאה
לקחת את התובנות ולהפוך לפעולות

האם את בוחרת להמשיך לפעול להשיג את אותה מטרה שיווקית או שאת בוחרת מטרה שיווקית אחרת?
מהי הדרך הנכונה לך כדי להגיע לשם?
מה יעזור לך להתקדם לשם?
איך חשוב לך להרגיש בדרך (רגועה/ שמחה/ אמיתית וכו')?

זכרי עכשיו יש לך יותר ידע ונסיון ממה שהיה לך כשהתחלת. אם הלכת בדרך אחת להגשמת חזון עסקי והיא לא הביאה אותך להגשמה שרצית, יכול להיות שדרך אחרת או אפילו מעקף קטן בדרך הקיימת יעשה את זה. העניין הוא לקבל את החלטה הבאה ממקום שבו את רואה את המציאות העסקית שלך באמת. ממקום שבו את רואה את הדרך שכבר עשית ויודעת לאיפה את רוצה להגיע.
כי ההתמדה האמיתית היא לאו דווקא להמשיך באותה דרך ושוב ושוב להתקל בחומה בצורה, ההתמדה האמיתית היא להמשיך ולהיות נאמנה לרצון שלך ולנשמה שלך לאורך כל דרך שבה תבחרי.

איך יודעים שהעסק מצליח?

האם גם לך עולה תמונה בראש של איזשהו מותג שכולם מכירים, כזה שפתח סניפים ברחבי המדינה וחצי מהחברים שלך כבר ניסו או היו שם?
לפני כמה שנים. הלכנו לאכול במקום קטן בעוספיא שמכר כנפאה ושמעו יצא למרחוק. היינו צריכים לתאם איתו מראש הגעה, כי הוא פתוח רק שעות בודדות ורק חלק מימי השבוע.
הוא סיפר שבאים אליו מכל הארץ. אפילו הציעו לו לפתוח דוכן בתל אביב אבל הוא לא הסכים. למה לא? שאלתי. "אני רוצה לבוא בשש בערב ולסגור בעשר בערב, רק חלק מהשבוע וזהו – ככה טוב לי! ככה אני רואה את המשפחה שלי! ככה אני חי כמו שאני רוצה!" הוא ענה.

התשובה שלו גרמה לי לחשוב, אמנם אני לא בתחום המסעדנות והמוצרים, אבל זה קורה גם בתחום הטיפול, הייעוץ והאימון: 'רק אם אני מוזמנת לראיונות בטלוויזיה, ויש לי טונות של לקוחות, יומן קליניקה מלא עם תור של ממתינים, או סדנאות מוזמנות חצי שנה קדימה – רק אז הצלחתי?

מה מעיד על ההצלחה העסקית שלך?

האם ההצלחה שלך נמדדת לפי עמידה ב'יעדים המקובלים'? ואם כן מי קבע אותם? מי אמר שמה שמתאים לאחר זה גם מה שמתאים לך?

עבור רוב בעלי העסקים, הגדרה כזו פשוט לא מתאימה למי שהם ולחיים שהם רוצים לעצמם!
מה עושים אחרי שהשקעת ויצרת את סדנת החלומות, או סידרת את החדר והפכת אותו לקליניקה הכי מתוקה שיש. פרסמת את זה, השקעת בגרפיקה, אולי אפילו לקחת ייעוץ עסקי או הוצאת כסף על פרסום ממומן. וזה לא התרומם?
קשה לא להרגיש כשלון כשהתוצאות לא מגיעות. אבל האמת היא שהבעיה לא באמת בך או ביכולות שלך. הבעיה היא בהגדרה המקובלת של "הצלחה" שרובנו כל כך רוצים להשיג.

מהי באמת הצלחה?

כשאנחנו מנסים להתאים את עצמנו למודל הצלחה 'סטנדרטי', אנחנו מרגישים תסכול ותחושת כישלון, כי לכאורה לא עמדנו ביעד. אבל אם אנחנו רודפים אחר מטרות שבעצם לא מעניינות אותנו, ומזניחים את הדברים שבאמת חשובים לנו בחיים. אולי אנחנו לא מסתכלים על היעדים הנכונים?

כשאני עובדת עם לקוחות, אנחנו עוצרים רגע למצוא את ההגדרה אישית שלהם להצלחה. אצל אחת זה להיות אמא נוכחת וטובה, שמקבלת את הילדים כשהם חוזרים מבית הספר עם ארוחת צהריים חמה, במקביל להגשמה שלה בעסק. מבחינתה הצלחה, זה לאזן בין שניהם ולהרשות לעצמה להשקיע פעם בזה ופעם בזה, לפי איך שנכון לה באותה תקופה. אצל אחרת, זה להחזיק קליניקה על אש קטנה עד שתסיים את התואר השני שהיא עושה (לצד עוד מלא דברים) ולעבוד עם אנשים שהיא נהנית לעבוד איתם, בתעריף הוגן ומתגמל, בימים ובשעות שנוח לה, כי היא אוהבת להיות עצמאית ולקבוע לעצמה. אצל שלישית, זה להפסיק לענות ללקוחות בכל שעות היממה, להמנע מלעבוד פעמיים בשבוע לתוך הלילה, כי 'זה צריך להיות מוכן אתמול'. ועדיין להרוויח את ה 20-30 אלף שהיא מרוויחה היום (היא פשוט עושה את זה בלי לנשום ובלי זמן לעצמה).

בקיצור, אין הגדרה אחת שמתאימה לכולם!

אז הגיע הזמן לשים בצד את החלום ההוליוודי של הצלחה עסקית ולמצוא את ההגדרה האישית שלך. הרי אף אחד לא חי במקומך.
העסק נועד לשרת את החיים שלך, נכון?! אז כדאי להתאים את העסק לחיים שלך, ולא להפך.

כי הצלחה היא לחיות את החיים בתנאים שלך

עכשיו, לא בפנסיה ולא רק כשיהיה לי… (השלימי את החסר).

איך מתמודדים עם ביקורת ונסיונות הקטנה ?

כשהכל זורם, כשאנשים תומכים בך, הדרך להצלחה נראית קלה ופשוטה. אבל מה עושים כשהמציאות אחרת? כשמסביב יש ביקורת רבה, חוסר אמון, זלזול ואפילו נסיונות להוריד אותך?

במצבים כאלה, אפשר ללמוד מאחרים. כמו סיפור ההצלחה הלא מובן מאליו של עדן גולן באירוויזיון, אל מול קהל צעק בוז והמון רפש שהופנה כלפיה כנציגת ישראל.

מיינדסט של הצלחה: הסיפור של עדן באירוויזיון 2024

האירוע הבלתי נשכח באירוויזיון 2024 הוכיח שוב שההצלחה האמיתית דורשת יותר מכישרון. משהו שבזכותו עדן שברה את הרשת כשהתמודדה עם הפרעות קהל גסות והמשיכה להופיע כאילו כלום לא קרה.
מי שצפה בביצוע בשידור הרשמי לא כל כך הרגיש מול מה עדן עמדה, משום שלכאורה הקול של עדן גובר בקלות על הקהל. ואפשר לחשוב שזה היה משהו בשוליים. אבל למעשה הצעקות הושתקו בעריכה. צילומים שנעשו מתוך הקהל מראים על מה בדיוק עדן הייתה צריכה להתגבר, צעקות בוז מכל עבר:

איך היא מצליחה לעמוד ולבצע את השיר במציאות כזו?

זה קל להיות בטוח בכשרון שלך וממוקד מטרה כשהכל הולך כשורה. אבל מה עושים ששורקים בוז סביבך?
זה נראה לא הגיוני!
אני זוכרת שהייתי צופה בפליאה במתחרים בכוכב הבא ורואה את אלה ששרים בבטחון עד הסוף לא משנה אם המסך עולה או לא. ואומרת לעצמי, איך הם מצליחים לא להתפרק ?
שנים חשבתי שזה עניין של אישיות, או שיש לך עור של פיל או שאין לך. אבל ככל שנכנסתי יותר ויותר לתחום האימון והאפקטיביות למדתי שזה סט של מיומנויות נרכשות.
החיוך הבטוח על פניה של עדן, ההבעה הממוקדת, הביצוע המושלם מול קהל שצועק בוז – כל אלה תוצאה ישירה של מיינדסט מתורגל להצלחה. התמונות הללו מראות שיש מה לעשות, גם כשמדובר בנסיבות לא פשוטות.

גריט: הגורם המנבא להצלחה

עבור רבים מאיתנו, יזמים, יזמות ועצמאים הרוצים להצליח בשיווק העסק שלנו, מסלול ההגשמה הזה חשוף במיוחד להפרעות, ביקורת וחוסר אמון מהסובבים.
בניגוד למה שהרבה חושבים, מחקרים בתחום הפסיכולוגיה מראים שכישרון, נסיון או השכלה אינם מנבאים טובים להצלחה. יש גורם אחר, שיכול להעיד מראש על הסיכוי להצליח, שנקרא גריט. הגריט הוא מונח פסיכולוגי שמשמעו שילוב של להט, התמדה ונחישות.
כאמור, כשהכל זורם, אין לנו שום בעיה להתמיד, להיות נחושים ונלהבים. אבל כשהמצב לא כל כך זוהר, אנחנו זקוקים לחוסן נפשי כדי לשמור על עקביות, להט ונחישות. ממש כמו החוסן שהפגינה עדן, שאפשר לה דבקות במטרה גם כאשר הדרך הייתה קשה במיוחד.
אנחנו שומעים הרבה על חוסן נפשי בהקשר של משבר ומלחמה. אבל חוסן נפשי לא רלוונטי רק למשברים לאומיים או כלכליים. הוא היכולת לחזור לסוס (או לעלות בחזרה על הגל), גם אחרי אירועים קשים או בנסיבות לא פשוטות, אישיות או קהילתיות, פנימיות או חיצוניות.

חוסן נפשי אל מול ביקורת וקריאות בוז

בקלות רבה יכלה עדן להתבלבל ולאבד את הפוקוס שלה לנוכח הקולות המתסיסים וההפרעות האלימות של הקהל. קולות שצועקים לך שאינך ראוי, שאינך יכול, שתיכשל. שלא רוצים אותך. במצבים כאלה, קל להאזין לקולות הללו ולהוריד פרופיל.
אני פוגשת הרבה עסקים מתחילים ומתקדמים שנעצרים בשל הפחד שמא מישהו יגיד להם משהו. פה לא רק שהיה פחד, הוא גם התממש במציאות. מול קהל ענק.
אבל לא ככה נהגה עדן. במקום להרים ידיים בפני הקשיים, היא נשארה ממוקדת מטרה – להשלים את ההופעה בהצלחה. היא נעזרה בחוסן הנפשי שגידלה בתוכה (אני מניחה שאחרי מקרי האנטישמיות וההצקות שחוותה בבית הספר ברוסיה, זה לא היה זר לה), כדי להמשיך הלאה.

איך עדן הכינה את עצמה לאירוע

אם עקבתם אחריה בימים שלפני התחרות, בוודאי ראיתם ש:
היא התכוננה למצב כזה מראש – היא לא ברחה או התעלמה מהתרחיש הזה, היא ידעה שזה לא בשליטה שלה וזה יכול לקרות (למרות שהתאגיד הישראלי פנה לארגון בשוודיה ודרש שלא יהיו הפרעות).
היא תרגלה את השירה שלה במצב כזה (ראו כאן בסרטון למטה).
היא והצוות שסביבה הרימו לה כל הזמן וחיזקו אותה אל מול זה.

לקחת את זה לזירה העסקית או השיווקית

איך עושים את זה בעסק שלנו?
מחקרים מעולם ביצועי השיא וניהול האנרגיה מלמדים שככה מפתחים עמידות וחוסן מנטלי כדי להגשים את עצמנו בעסק:
1. להכיר בקיומם של פחדים הישרדותיים – מכישלון, מדחיה, מביקורת. אלו טבועים בנו כבני אדם חברתיים. אך עלינו לזהות אותם כמחסומים שאפשר להתמודד איתם ולהשתמש בכלים מנטליים ורגשיים כדי להפחית את העוצמה שלהם משמעותית.
2. להתכונן לקשיים מראש ולא להילחץ מהם. צפיית המכשולים האפשריים בדרך מאפשרת לתכנן מראש דרכי התמודדות.
3. לדאוג לסביבה תומכת של קולגות, בעלי עסקים או ליווי מקצועי שידרבנו אותנו בזמן משבר, יזכירו לנו מי אנחנו באמת ומה אנחנו שווים ויחזקו את שרירי החוסן שלנו.
4. להזכיר לעצמנו למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, למה זה חשוב לנו. מעבר ליעדי ההכנסות והלקוחות.
5. לעבור מדיבור פנימי שלילי המרוקן מכוח לדיבור חיובי ומקדם. למשל, במקום לומר 'אני לא מסוגל.ת', 'זה לא אפשרי', 'אין לי כסף/זמן לזה', לשאול – איך זה כן יהיה אפשרי? איך אני אוכל לעשות זאת?

ההתמדה והפוקוס בדרך

כשאנו מתחילים בתהליך שיווק העסק או היזמות שלנו, קל להתלהב מהחלום והמטרה. אבל ככל שאנו מתקדמים במסע, המכשולים הבלתי נמנעים מתחילים להופיע. קהל הלקוחות הפוטנציאליים שאינו מגיב כמצופה. מתחרים שצצים (ואולי עושים עבודה טובה יותר). נסיבות שמשתנות (מחלה, מעבר דירה, מיתון וכו'). קולות ספקנים משפחתיים או חברתיים שאומרים שזה לא יעבוד.

במצבים מעין אלה, קל מאוד להאזין לקולות הללו ולהתחיל לפקפק במטרה. כל כך הרבה מאמץ, כל כך הרבה השקעה וכלום לא קורה. אולי הם צודקים? אולי עלי לחזור למסלול הישן, הבטוח יותר?

אני בטוחה שגם אצל עדן עלו קולות, קריאות הבוז בוודאי נגעו בה ברמה כלשהי, אבל החכמה היא לא לתת לזה להוביל את ההחלטות. ועדן בחרה להמשיך להחזיק את תמונת הנצחון שלה ולהפנות את כל כוחותיה להשגתה. בראיון איתה היא אפילו אומרת שהיא קיבלה עוד כוח ומוטיבציה לעשייה.

משתלם להיות במיינדסט של הצלחה

אחרי חצי הגמר ולקראת הגמר, היה כבר ברור שעדן יצרה באז מטורף וחיובי סביבה. יש אומרים שזה בזכות ההפגנות, קריאות הבוז והחרמות, אני אומרת שזה בזכות המיינדסט שלה והדרך שבה היא בחרה להתמודד. בכל מקרה, תוך פחות מיממה, היא זינקה באתרי ההימורים של האירווויזיון למקום השני. היא הפכה מעוד משתתפת לא מוכרת באירוויזיון לגיבורה בסיפור על בריונים שמנסים להשפיל ולהוריד לה את המורל והיא מצליחה להתגבר עליהם. דמות מעוררת השראה שאנשים רבים התחברו אליה. עוד ועוד אנשים שאולי לא היו מצביעים כלל, או שהיו מצביעים למישהו אחר, בחרו להצביע לה.

עם ספירת התוצאות הסופיות, עדן גולן הגיעה למקום השני בהצבעות הקהל שבבית ולמקום החמישי הכללי. תוצאה יפה גם ביחס לשנים אחרות.

אבל הנצחון המשמעותי שלה היה נצחון הרוח שלה על הקולות שבפנים ושבחוץ.

האם זה קל או פשוט לביצוע בעסק?

גם לאדם שעבר דבר או שניים בחיים לא בהכרח קל להתמודד עם קריאות בוז. אבל למי שרכש את הכלים המתאימים, מי שמתורגל במיינדסט הזה, ההתמודדות הופכת לקלה ופשוטה יותר מאשר לאדם שחסר אותם.

ישנם הרבה רגעים בעסק שבהם עלינו לבחור במה להשקיע את המאמצים שלנו, להחליט מה הפעולות שיקרבו אותנו ליעד, ולסנן החוצה את ההסחות (החיצוניות והפנימיות). לשם כך, כדאי שנבנה בתוכנו 'עמוד שדרה' חזק.

אוסיף ואומר שאין זה אומר שעלינו להיות אטומים למציאות. להיפך, איש שיווק טוב תמיד מקשיב לרצונות של הלקוחות שלו. לכן, עלינו להיות קשובים לשטח ולעצמנו ולאפשר למה שקורה לעזור לנו לדייק את הדרך לעצמנו. לפעמים ההתמדה איננה בחירה באותה דרך בה הלכתי עד כה. לעיתים נשנה במעט את המסלול ולפעמים ננטוש מטרה גדולה שכבר לא נכונה לנו ונכוון ליעד חדש. אבל השאיפה היא שזה לא יעשה מתוך פחד, או מתוך תגובה לקולות ביקורת מבחוץ. אלא מתוך אותו עמוד שדרה יציב ואותו חוסן שיאפשר לנו לחזור לעלות על הסוס (או להתחיל להתאמן על סוס חדש), עם תחושת מסוגלות ואמון ביכולת שלנו להשיג כל מטרה שנציב לעצמנו.

הדרך להשיג זאת היא לא תמיד פשוטה או קלה, אבל היא מרתקת ומתגמלת. היא מאפשרת לנו להשלים את המסע אל ההגשמה המקצועית שאנו חולמים עליה. לפתח יכולת לסנן את ההפרעות ולהישאר ממוקדים עד להשגת המטרה. ובעיקר, זה מאפשר לנו לגדול כבני אדם וכבעלי עסקים. כשבידינו מפתח להצלחה בשיווק, בעסק ובכלל בחיים.

בסופו של יום, מתישהו הקושי יבוא – רגעי משבר, ספקות, נסיבות לא אידאליות, מכשולים בדרך. אבל אם יש לנו מיינדסט של הצלחה, ואנחנו מתאמנים על חיזוק החוסן שלנו, יהיה לנו קל יותר להתמודד איתם בדרך ולהגיע אל המטרה הגדולה. בדיוק כפי שעדן הראתה לנו.

אחד המחסומים הכי גדולים בדרך להצלחה

עד עכשיו הגדרנו הצלחה והתקדמות. דיברנו על הביקורת ונסיונות ההקטנה שיכולים להיות בדרך. אבל עוד לא נגענו בשאלה חשובה מאוד. הפעם לא מבחינת הסביבה, אלא מבחינתך: האם יש לך הסכמה פנימית להצליח? ואם כן באילו תנאים?

דמייני את עצמך נוסעת על הכביש בדרך להצלחה, ולאורך הכביש מופיעים שלטים, מחסומי תנועה ותמרורים, על אחד כתוב "אין כניסה לאנשים ישרים" על השני כתוב "גישה לאוהבי תהילה וממון בלבד" ועל השלישי "זהירות! עבודה קשה בדרך".
על הרביעי "לבעלי אינטרס אישי בלבד" וכו' וכו'.
ואז אחרי נסיעה ארוכה את מגיעה לכניסה לפארק ההצלחה. את עומדת, בפקק עם כל שאר המכוניות. והנה הגיע תורך, השומר מסתכל עליך בעינים ואומר: "נשמה, לא ראית את השלטים בדרך?! את לא יכולה להצליח ככה, אם את נשארת כמו שאת, אני לא אוכל להכניס אותך."
מההה!!
כל הדרך הזו שעשית ועכשיו אומרים לך לא.
ומה פתאום שתוותרי על מי שאת?! ולמה שתוותרי על הכניסה להצלחה?!
רק שזה קצת קשה לזוז באמצע, קצת אין מרווח נשימה בין המכונית מאחור לשומר בכניסה. קצת מרגיש תקוע…
שאלוהים יעזור, מה עושים?

זה אומנם סיפור בדיוני, אבל הנמשל אמיתי. לכל אחד ואחת מאתנו יכולים להופיע שלטים כאלו בדרך להצלחה, עם אמירות וסימנים שונים, הם ממוקמים בכל מיני אתרים ובכל מיני זמנים, אבל דבר אחד משותף יש לכל השלטים והתמרורים: הם כולם אומרים לנו שאי אפשר להצליח בזכות מי שאנחנו, שעלינו להשתנות או אפילו לוותר על ערכים שחשובים לנו.

האמנם אי אפשר להצליח בזכות מי שאני?

יהיו כאלה שלא יהיה להם אכפת, שלמען ההצלחה הם מוכנים לעשות הכל. הם ינסו להכנס בתחפושת של מישהו אחר לפארק ההצלחה. אבל מה יעשו מי שנאמנים לערכיהם?
האם הם יעשו אחורה פנה ויוותרו על הכניסה להצלחה?
האם עליהם להתפשר?

הדיסונננס הזה שבין הצלחה לערכים, הוא האם-אמא של כל המחסומים להצלחה בעסק. אבל האמת היא שהפארק הזה הוא אשלייה, השומר הזה, הוא קול בראש שלנו שאספנו מתישהו בחיים. ממשהו שקרה לנו או ממישהו שאמר לנו שככה זה. הצלחה אמיתית איננה וויתור על ערכים והיא לא דורשת ממך להתחפש או להתפשר.

הפתרון טמון ביכולת להסתכל על הדברים אחרת, לזהות אמונות מגבילות שכבר לא משרתות אותנו ולמצוא את הגשר שבין נאמנות לערכים כמו אמת, יושרה, איזון לבין הצלחה בעולם העסקים (גם פה, מתוך ההגדרה שלך להצלחה).
זה תהליך של התפתחות אישית שאצל כל אחד ואחת יראה וירגיש אחרת. מניסיוני האישי, בליווי של מאות לקוחות לאורך השנים, הוא אפשרי ומביא לפריצות דרך, גם בהישגים ובגם בתפיסות של מה שאפשרי עבורם.
ואיך אומר השיר: "כי אם אני אינני אני אז מי אני בכלל?"

להיות מצליחנית ללא תלות בתוצאות

במסע שלי, הבנתי שכדי שאתקדם ואגיע ליעדים, חשוב להחשיב את מה שיש לי. את כמה שצמחתי בדרך, את הדברים שכן עשיתי וכן עבדו, את הדרך שעברתי. שתמיד יש עוד משהו חוץ מרק להשיג את המטרה שהצבתי לעצמי ורק אז אני בעצם רואה את התמונה המלאה. הבנתי שהצלחה היא מילה שאני בוחרת במה להטעין אותה. וזה לאו דווקא התוצאה ההיא שרציתי וקיוויתי לה. ההגדרה שאני בחרתי בה להצלחה היא: לחיות את החיים תנאים שלי.

הבנתי שהצלחה יכולה להיות כאן ועכשיו ולא רק בתוצאות העתידיות, בדברים כמו היכולת להיות נאמנה לעצמי תוך כדי שיווק ומכירה, גם אם הסדנא לא תתמלא כמו שאני רוצה ומתכננת. הצלחה יכולה להיות בעשייה באהבה ובהנאה, הצלחה יכולה להיות ביכולת לשלב את העסק עם חיי משפחה. המילה הזו יכולה לייצג כל כך הרבה דברים טובים, שגורמים לי להרגיש הצלחה ומצליחנות כבר היום, לפני המיליונים וההכרה הבינלאומית.

'אני כבר עכשיו מצליחנית'

אם אני מסתכלת על עצמי היום כמצליחנית, אני פועלת בעולם מתוך בטחון. אני משדרת ומפיצה לעולם, כבר עכשיו, מצליחנות אותנטית. והעולם? העולם מחזיר לי כפול ויותר. כי ככה העולם שלנו עובד, זה מה שמושך אנשים לבעל עסק מסויים ולא לאחר, זה מה שגורם לשפע להגיע.

טוב, אז איך עושים את זה בעסק שלך?
ברור שיש תרגיל ליישום!

הנה שלושה צעדים ליצירת תחושת מצליחנות כנה, טוב במיוחד לפני כתיבת טקסט שיווקי, או לפני מכירה:
ערכי רשימה של כל הדברים שאת מצליחה בהן בעסק, בשיווק, במכירה
דמייני איך זה מרגיש לך בגוף כשאת כזו, מצליחנית. איך נראים חייך? איך נראה יום עבודה שלך? איך את עם אנשים?
שחררי את הלחץ. סמכי על כך שמה שקורה הוא הדבר הכי נכון והכי טוב לך כרגע.

לראות את עצמך כאדם מצליח

לסיכום, כל בעל עסק מצליח חווה לצד ההצלחות גם החלטות שלא הניבו פרי ואפילו גרמו להפסדים. יצחק תשובה סיפר באחד מהראיונות איתו שהוא מקבל 10 החלטות בתקווה ששתיים מהן יהיו מוצלחות.
כלומר, לא רק שאנשים מצליחים לא נמנעים מכשלונות, הם הולכים אל הלא נודע בידיעה שחלק מהזמן יהיו להם 'כשלונות' רק שהם לא מתייחסים לזה כאל כשלון. הם מתייחסים לזה כחלק מהעשייה והלמידה. והם בעיקר, לא לוקחים את זה אישית.

זו הלגיטמציה לראות את עצמי כאדם מצליח, לכן מותר לי שלפעמים דברים 'לא יצליחו' וזה לא אומר עליי כלום. אני מצליחה כי אני לומדת מכל התנסות. כי אני מתפתחת וגדלה מכל התנסות. מקסימום זה ייקח יותר זמן משחשבתי, או בדרך אחרת מזו שאני הולכת בה. אבל הסוף ידוע מראש – זה יצליח. כי אני אגרום לזה להצליח.

לקבלת המצגת המלאה – יש ללחוץ כאן

ממתקי תודעה לשחרור מחסומים בשיווק (ללא תשלום)

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Powered by WishList Member - Membership Software

Scroll to Top
דילוג לתוכן