שיווק בזמן חירום או משבר מגלם בשמו את הציפייה לנהוג אחרת מהרגיל. בתקופה כזו, קשה יותר להישען על אוטומט, קשה יותר להניע את עצמנו, וקשה גם לדעת מה נכון לעשות כשמסביב יש חוסר ודאות, עומס רגשי או שיבוש של החיים עצמם. אבל דווקא בגלל זה חשוב להבין שלא חייבים לבחור בין שני קצוות: או להיעלם לגמרי, או לשווק כאילו שום דבר לא קרה. יש דרך אחרת, רגישה ומדויקת יותר, שמאפשרת גם להכיר במציאות וגם להמשיך להחזיק את העסק בתנועה.
במאמר הזה אנחנו עוברים דרך שלושה חלקים מרכזיים. החלק הראשון עוסק בהתנהלות בזמן חירום או משבר: איך מקבלים החלטות, איך שומרים על תנועה גם כשהאנרגיה נמוכה, ואיך מייצרים יציבות בתוך תקופה לא יציבה. החלק השני מוקדש לבניית האסטרטגיה השיווקית לזמן חירום: איך מגדירים מה המטרה שלך עכשיו, איך מתאימים את ההצעה, ואיך בונים תכנית פעולה שמבוססת על המציאות הנוכחית ולא על אוטומט. והחלק השלישי ממוקד בשאלה הכי פרקטית: על מה כותבים ואיך משווקים בפועל, כך שהמסרים יהיו רגישים, מדויקים ורלוונטיים לתקופה, ועדיין יעזרו לעסק להמשיך לחיות, לשרת ולהחזיק ערך.
מה זה משבר?
משבר לא חייב להיראות כמו כותרת חדשות דרמטית כדי להשפיע על העסק. לפעמים זה משבר לאומי, כמו מלחמה או קורונה. לפעמים זה משבר אישי, כמו לידה, מעבר דירה (שמדורג בשלישייה הראשונה לצד מוות וגירושין כמשבר מלחיץ ומשמעותי), מחלה, טיפול בהורה מבוגר, או פשוט תקופה של עומס רגשי וחוסר ודאות.
למעשה, משבר הוא כל שינוי קיצוני בשגרה, כזה שמערער את תחושת הביטחון שלנו, מעלה מאוד את רמת חוסר הוודאות, ומכניס עומס, לחץ וסטרס לחיים. בכל המצבים האלה קורה משהו דומה: האנרגיה מצטמצמת, הקשב מתפזר, היכולת לקבל החלטות יורדת, והשיווק, כמעט תמיד, הוא מהדברים הראשונים שנדחקים הצידה.
מה בדיוק קורה לנו בזמן משבר
כשאנחנו נמצאים תחת עומס וסטרס גבוה, המנגנונים ההישרדותיים שלנו נכנסים לפעולה. זה מצב נורמלי לחלוטין. בו המערכת הפיזיולוגית מנסה להגן עלינו. במצבים כאלה, שהמוח חווה כאיום, נסגרים איזורים שלמים במוח, כמו האיזורים האחראים לחשיבה יצירתית, להיגיון, לראייה רחבה, ומופעלים מנגנונים אוטומטיים שנועדו לעזור לנו לשרוד. הבעיה היא שמה שמצוין בשדה הקרב, או מול איום מיידי, פחות מוצלח כשצריך לנהל עסק, לקבל החלטות, לדבר עם לקוחות, לשווק, לכתוב, או לחשוב קדימה.
שלושת מנגנוני ההתמודדות הכי נפוצים
הראשון הוא freeze, קיפאון. זזה מרגיש כמו "אין לי חשק לכלום", "אני לא מסוגלת", או "אני רק מחכה שזה יעבור". אלה הרגעים שאני מוצאת את עצמי יושבת מול המשימה ובוהה במחשב, גוללת במסך ושוכחת מה קראתי, או מתחילה משימה פשוטה וכבר אין לי כוח לפני שהתחלתי. אבל למעשה זה מוח שכל הזמן בהקשבה לסימני סכנה ומערכת עצבית במצב הישרדות שהיא לא מצליחה לפנות קשב לחשיבה וליצירה.
השני הוא flight, הימנעות או התחמקות. כאן אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים כמו "גם ככה אף אחד לא קונה עכשיו", "זה לא הזמן", "הקהל שלי לא פנוי", "ממילא אין טעם". לפעמים יש בזה גרעין אמת, אבל במצב הישרדותי החשיבה נוטה להפוך למוחלטת. "כולם", "אף אחד", "אין בכלל" "תמיד". אלה מחשבות שמצמצמות את המציאות וגורמות לנו לסגת עוד לפני שבדקנו באמת.
השלישי הוא fight, פעולה מתוך דריכות יתר. זו עשייה, אבל כזו שלא תמיד יעילה. להתפזר על מיליון משימות, לרוץ מוובינר לוובינר, לגלול חדשות בלי סוף, להיות בנתינה עד קריסה, או להרגיש שאנחנו כל הזמן "עושים משהו" אבל בפועל לא מקדמים את הדבר הנכון. זה להיות על הקצה, כי מערכת העצבים נשארת בכוננות, שלא יהיו הפתעות מתוך רצון להשיג תחושת שליטה.
ופה יש נקודה סופר חשובה. כל המצבים האלה נורמליים. הם לא סימן שמשהו בך דפוק. הם סימן לאנושיות שלך. המטרה היא לא לכעוס על עצמנו על כל מה שאנחנו לא, אלא לזהות איפה אנחנו נמצאים, ולהתחיל בעדינות לחזור לבחירה. לחמלה. לקרקע. ליכולת לחשוב.

התמודדות עם מצבי משבר
הטעות של רוב בעלי העסקים היא לחשוב שמזל, ניסיון או כישרון הם מה שיקבע אם יצליחו לצלוח תקופות משבר. אבל זה לא מה שהנתונים מראים. מחקרים בקרב בעלי עסקים בישראל ובעולם, מראים נתון חד משמעי:
גמישות קוגניטיבית היא המנבא החזק ביותר להצלחה בלב המשבר.
כלומר, לא בהכרח מי שהכי מוכשר, הכי מנוסה או הכי "בנוי לזה" הוא זה שיצליח לעבור תקופה מטלטלת.
אלא מי שמסוגל לפגוש מציאות חדשה, לשחרר מהר הנחות שכבר לא משרתות אותו, ולשאול:
מה נכון עכשיו?
לכן, הדבר הראשון הוא לא לרוץ ישר לטקטיקות (מבטיחה שנגיע אליהם בהמשך המאמר). לפני מסרים, לפני פוסטים, לפני קמפיין, כדאי לשאול: מאיפה אני פועלת עכשיו? מהבחירה שלי, או מהמנגנון האוטומטי? האם אני באמת לא רוצה כרגע לעשות משהו, או שאני פשוט במצב של קיפאון? ואם אני לא רוצה כרגע, האם מותר לי להכיר בזה בלי להעמיס על עצמי גם אשמה?
לא תמיד צריך להילחם בהרגשה. לפעמים עצם ההכרה ש"כרגע אני לא רוצה" כבר מורידה המון עומס. כי מה שמכביד עלינו הרבה פעמים הוא לא רק המצב עצמו, אלא גם כל ה"אני לא בסדר" שמתלבש עליו.
אבל כשכן רוצים לחזור לתנועה, כדאי להתחיל בלהרגיע את המערכת. הנה טכניקת נשימות פשוטה ומוכחת שמורידה את הלחץ, מחזירה למערכת העצבים תחושת בטחון בסיסית כדי שהמוח יוכל לעבור ממצב הישרדותי למצב חושב.
גם הליכה יחפה, חיבוק, מדיטציה, כתיבה, מוזיקה, עבודה עם הידיים, סידור קטן בבית או בעסק, והגבלת חשיפה לחדשות ולגלילה, לצד מעגלי תמיכה, הצבת גבולות ברורים. עזרה מקצועית כשצריך, יכולים לסייע מאוד.
צעדים להחזרת העסק לפעילות
בתקופות כאלה לא תמיד מתחילים מהמשימה הכי גדולה. לפעמים דווקא פעולות קטנות וטכניות הן הגשר חזרה לעשייה. לנקות מיילים. לסדר רשימת תפוצה. לעשות סדר בתיקיות. לנסח הודעה אחת. לבדוק תשתית. משימות קטנות עוזרות למוח לחזור בהדרגה מתגובת איום לפעולה אפקטיבית.
עוד דבר חשוב הוא להסכים לעבוד לפי קצב אחר. אולי הכל נראה כרגע כאוטי, אבל את יכולה ליצור איים של שגרה. זו לא השגרה הישנה, אלא שגרה חדשה, אפילו אם היא "שגרה לא רגילה". משבר ממילא יוצר הרגלים חדשים. השאלה היא אם אנחנו בוחרים אותם במודע. למשל, במקום לפתוח כל בוקר חדשות בתקופת חירום לאומי, אפשר להתחיל מחמש דקות קרקוע. במקום לנסות להחזיר בבת אחת 100 אחוז תפוקה, לבחור משימה אחת חשובה ליום. במקום למדוד את עצמנו מול מי שהמשיכו "כרגיל", לשאול מה כרגע אפשרי עבורי.
כמו כן, חשוב לזכור שיהיו רגעים טובים יותר לצד רגעים טובים פחות. לכן תכנני לוח זמנים שיש בו מקום לבלת״מים. קחי בחשבון שהמשימות יקחו הרבה יותר זמן ממה שאת מעריכה. וברגעים הפחות טובים תזכירי לעצמך שגם את אנושית!
איך מתמודדים עם חוסר חשק ומוטיבציה
הרבה בעלי עסקים חושבים שהם צריכים קודם "להרגיש מוטיבציה" ורק אז לפעול. אבל בתקופות משבר זה כמעט הפוך. קודם דואגים למערכת, אחר כך נוצרת יותר פניות, ורק אז חוזר גם החשק. לכן במקום לשאול "איך אני מכריחה את עצמי?" או "למה אין לי חשק", עדיף לשאול "מה יתדלק אותי עכשיו?". אני אומרת ללקוחות שלי ממש להכין רשימת תדלוק: רשימה של דברים קצרים, נגישים, שמחזירים אנרגיה ומשאבים שעובדים עבורם. כמו זו:

מוטיבציה בתקופות כאלה גם מתחזקת כשנזכרים בתפקיד שלנו. לא במובן מלחיץ של "את חייבת", אלא במובן של חיבור למשמעות. בעלת עסק היא לא רק מישהי שמוכרת שירות. לפעמים היא זו שנותנת לאנשים רגע של יציבות, של שמחה, של הקלה, של סדר, של ליווי, של תקווה, של יופי, של כלי פרקטי. גם עסק שלכאורה מוכר "מותרות" יכול בתקופה קשה לתת ערך אנושי עמוק. דווקא אז.
עוד כלים שעוזרים להעלות את האנרגיה והמוטיבציה בפרק פודקסט הזה:
איך מתמודדים עם ביטולים והפסדים
ביטולים היא תופעה מוכרת בתקופות משבר. היא נפוצה גם במקרים של משבר בקנה מידה לאומי וגם במשבר אישי זה קורה. כשאני לא פנויה רגשית, יוצא שכמה לקוחות מבטלים באותו יום, או שהזמנות עבודה נדחות לזמן לא ידוע. חשוב להכיר בזה שביטול הוא לא רק עניין טכני. הוא יכול להפעיל הרגשה של פחד, עלבון, חרדה כלכלית, ותחושה שהכול קורס. אבל חשוב להיזהר מהמסקנות המוחלטות שהמוח ממהר לייצר מתוך זה. כמו: "ביטלו לי, הקליניקה שלי מתרוקנת". "ירדתי בהכנסות, החודש הזה הלך". "איבדתי את זה". אני מזמינה אותך ממש לעשות דיאלוג עם האמירות האלה. האם זה נכון לגבי כולם? האם זה נכון תמיד? האם זה נכון רק לעבר, או גם לעתיד?
אולי לא חווית אירוע כמו זו בעבר, אבל אני בטוחה שזו לא פעם ראשונה שאת מתמודדת עם משהו חדש. לכן זה הזמן לגייס את האמונות התומכות שלך, כאלה שעזרו לך להתמודד בעבר עם אתגרים ומשברים ויכולים לעזור לך גם עכשיו. למשל, הזכרי בתקופות אחרות של אי ודאות שבהן כן מצאתם פתרון. קורונה. משבר כלכלי, מבצע צבאי. ירידה חדה בפניות. תקופה אישית מורכבת. גם משבר קטן יותר. שאלי: מה עשית שם שעבד לך? איך התמודדת בהצלחה עם חוסר הוודאות?
התרגיל הזה לא נועד להקטין את הקושי, אלא כדי להזכיר לעצמך שכבר התמודדת בעבר, ושיש לך ניסיון, תושייה ויצירתיות שאפשר לגייס גם עכשיו.
איך מנהלים עסק בחירום ובמשבר
בתקופות משבר, אחת הטעויות הנפוצות היא לפעול מתוך לחץ. הנה כמה עקרונות חשובים בניהול סיכונים במצב חירום:
לא עוצרים הכל עד יעבור זעם
לא מקבלים החלטות בלחץ
ולא מתחייבים להוצאות חריגות עם הבטחות רחוקות.
כי כשיש לחץ, חוסר ודאות או ירידה בהכנסות, קל מאוד להתפתות לפתרונות נוצצים, לקפוץ ליוזמות גדולות, להוציא סכומים גבוהים על מהלכים לא בדוקים, או להחליף כיוון כל יומיים.
מה כן עושים?
מקבלים החלטות שמכוונות לעשייה אפקטיבית במינימום מאמץ. בונים תוכנית פעולה מדויקת ליעדים, למטרות למשאבים ולקצב של בעל העסק ומותאמת גם למצב הכללי/לעונה ולצרכי השוק.
עוד על ניהול וקבלת החלטות בזמן חירום, אפשר לצפות בהדרכה המוקלטת שערכתי יחד עם דקל שגיא:
קליניקה במלחמה
מתוך נסיון של שנים בעבודה עם קהל המטפלים והמאמנים. חשוב לומר שהקיום של העסק או הקליניקה בזמן חירום, הוא לא משהו אגואיסטי או מנותק מהמציאות. להפך. עסק חי הוא מקור לפרנסה, ליציבות, לשירות, לאור, ולחוסן. אבל לפעמים יש מי שעלול להרגיש לא בנוח "להתעסק בעסק" בזמן משבר לאומי או קהילתי, כאילו זה לא ראוי.
ראיתי את זה המון מיד אחרי השבר של 7/10 כשהמון אנשים טובים התנדבו ונתנו בחינם שירותים ומוצרים שמהם הם היו מתפרנסים. לכן, אומר את זה בצורה מאוד ברורה: להיות שם עבור הלקוחות שלך, גם בתשלום, זו לא בושה. זו תרומה. אפשר גם לתת וגם להתפרנס. אפשר גם להתנדב במקומות מסוימים וגם להחזיק גבולות במקומות אחרים.
העניין הוא לא אם להיות מתחשבים בציבור או להתפרנס. העניין הוא איך מחזיקים את שניהם יחד. אפשר להציע מסלולים שונים. אפשר להגדיר למי אתם נותנים ללא עלות ולמי לא. אפשר לשלב הנחה, גמישות, פורמט קצר יותר, התאמה לצורך נוכחי, או שירות באריזה חדשה שנולד מתוך התקופה. מה שלא כדאי, זה להיסחף למחשבה ש"כולם נותנים עכשיו בחינם" ולכן גם אתם חייבים. הרי גם בתקופות קשות לא מפסיקים לשלם שכירות, משכנתה, אוכל וכו'. כך לשירות שלכם יש ערך גם עכשיו.
לכן, אם עולים בך משפטים כמו: 'לא נעים לקחת כסף על כאב של מישהו אחר'. או 'לא נעים לנצל את ההזדמנות שדוקא עכשיו צריך אותך יותר', אני מזכירה לך שזה לא לקבל כסף על כאב של אחרים, זה לתת מענה, ריפוי וכלים לאנשים שכואב להם (לא קשור אליך בכלל) ובזכות השירות או המוצר שלך הם יכולים לתפקד, או להרגיש קצת יותר טוב ואפילו להחלים או להרגיש חזקים ומסוגלים.
העלתי פוסט פייסבוק בנושא הזה, שזכה להרבה הדים ותגובות. בו כתבתי כך:

שחרור מחסומים לגבי שיווק ומכירה בזמן חירום
הנה עוד שינוי קטן במחשבה שממש עושה הבדל:
במקום לשאול "איך אני מכניסה עכשיו כסף", כדאי לשאול "מה אני יכולה לתרום עכשיו ללקוחות או לקהילה שלי?" כלומר, במקום לשים את הפוקוס עליי ועל הצורך או הרצון שלי בפרנסה. אני שמה במרכז את הלקוחות, את מה שהם צריכים כרגע ואיך אני יכולה לעזור להם. והרי זוהי מהות העשייה המקצועית של רוב העסקים: לתמוך בלקוחות, לשרת אותם.
איך למכור גם בתקופות מאתגרות
עוד על מיינדסט של הצלחה ועל שיחות מכירה, אפשר ללמוד המון מכרמלה טל, שהתארחה אצלי בפרק הזה לשיחה מרתקת על היכולת לייצר מכירות דווקא בזמן מלחמה.
ניהול שיווק בשעת משבר
התשובה "מה לשווק?" או "איך לכתוב על זה?", תלוי קודם כל בשאלה: מה אני רוצה כרגע להשיג מבחינת העסק?
אולי כרגע חשוב לך רק להישאר בתודעה. אולי לתרום לקהילה שלך. אולי יש יעד הכנסות ברור. אולי מה שהכי חשוב הוא רוגע כלכלי. אולי הקצב שלך ואיזון בית-עבודה נמצאים במקום הראשון.
זו אבחנה קריטית, כי אי אפשר לבנות תכנית פעולה בלי לדייק קודם את מטרת התכנית. יש הבדל גדול בין בעלת עסק שאומרת "החודש אני רק רוצה להישאר נוכחת ורלוונטית" לבין בעלת עסק שאומרת "אני חייבת לייצר הכנסה עכשיו". בשני המקרים השיווק יהיה שונה, סוג ההצעה יהיה שונה, וגם רמת האינטנסיביות תהיה שונה.
במילים אחרות, הדיוק נוצר משילוב של שלושה דברים:
הצורך של השוק עכשיו (נדבר על זה בהמשך),
היכולת והקצב שלך נכון לעכשיו (דיברנו עליהם לא מעט בתחילת המאמר),
והמטרה העסקית שלך היום.
כשהשלושה האלה נפגשים, אפשר לזהות גם הזדמנויות עסקיות אמיתיות להכנסות משמעותיות.
ליצור תכנית שיש לי מוטיבציה להפעיל
דיברנו על מטרות. עכשיו אפשר לדבר על המנוע שלך. על הסיבה שתגרום לך להפוך את כל התכנית הזו למציאות. השאלה: למה זה חשוב לך?
האם חשוב לך להיערך ולהיות בפוקוס על העשייה המקצועית והעסקית שלך רק כדי להפסיק לגלול ברשתות ולצאת מהלופים של המחשבות והדאגות? ולרגע לא מזלזלת בתחושות וברגשות, אלא מתוך קבלה שלהם. או שאולי זה להרגיש מועילה ומשמעותית ללקוחות שלך? או שהאחריות כלפי הקהילה שעוקבת אחריך היא המנוע שלך? ההבנה של הלמה, נותנת מוטיבציה ומעניקה תחושת שליטה מסויימת בסיטואציה שיש בה הרבה חוסר ודאות.
אם למשל חשוב לך להיות בעשייה ויש לך מקור הכנסה אחר, אבל יש לך פחות פניות ברמה האישית, או אם כרגע קשה לעבוד מול לקוחות, זה זמן מצוין לעבוד על תשתיות. לנתח את הנתונים, לשפר אתר. לדייק דף מכירה. לבנות משפך. לפתח מוצר. לחדד מסרים. לכתוב סדרת מיילים. לייצר הרצאה. להכין מדריך חינמי. לחזק קהילה. אלה דברים שבשגרה תמיד נדחקים ל"אין לי זמן", ודווקא בתקופות של עצירה חלקית יכולים להפוך את הזמן הזה לפרודוקטיבי מאוד.
לעומת זאת, אם להכנסות ולפרנסה יש משקל גדול כרגע, גם אם אין לך הרבה זמן או פניות, תכנית הפעולה שלך תהיה להתמקד ביצירת הכנסה לטווח הקצר במינימום מאמץ, באמצעות מיקוד בשירותים או המוצרים שקל לך להציע, תוך שימוש במשאבים קיימים והמון הקשבה לשטח.
זה אומר, למשל:
לא לבנות עכשיו מוצר חדש לגמרי אם אין בכך צורך.
לא להיכנס לפרויקט ענק רק כי "צריך לעשות משהו".
כן לבדוק מה כבר עבד כמוצר או שירות בעסק.
כן להטות אוזן להבין למה יש עכשיו ביקושים גבוהים ולהציע משהו רלוונטי, זמין, שקל למכור וקל לקנות.
כן לעבוד עם מה שכבר יש: קהל קיים, שירות קיים, קשרים קיימים, מוצרים קיימים או כאלה שאפשר לארוז אחרת בקלות.
איך לדייק את המוצר או השירות לזמן הנוכחי
המפתח לשיווק עצמי נכון בתקופה מורכבת הוא לשאול: מה הקהל שלי צריך עכשיו? מה השתנה אצלו? איזה צורך התחזק? אולי עכשיו הלקוחות שלך לא צריכים את אותו מוצר בדיוק, אלא גרסה אחרת, תזמון אחר, אופן הגשה אחר.
אולי מי שמוכרת שירות מתמשך תתחיל דווקא משיחה חד פעמית. אולי מי שמוכרת שירות כללי כמו טיפול גוף נפש תציע כרגע פתרון ממוקד יותר כמו טיפול בחרדות. אולי מי שעובדת בתחום שלא נראה "חיוני" תגלה שדווקא עכשיו יש לו משמעות רגשית עמוקה
למשל, בתקופת הקורונה שאנשים בילו ימים על גבי ימים בבתים, היה ביקוש אדיר לעיצוב פנים. אנשים רבים שיפצו את הבית, או הסבו חלל לחדר עבודה ביתי. בתקופות מלחמה כשהמסגרות החינוכיות סגורות, יש צורך בתעסוקה של הילדים הקטנים, אנשים ממש מחפשים ערכות יצירה, פעילויות העשרה וסדנאות לילדים פיזיות או בזום. אם תתאימי את המוצר או השירות הקיים שלך לצורך בועט של התקופה, המכירה תהיה הרבה יותר קלה. למשל, אוטו גלידה הציע לעשות ביקור בשכונה ומחלק גלידות לתלמידי בית ספר המקומי בתיאום עם בית הספר והמורים. לחיזוק הקשרים בתקופה בה בית הספר לא פתוח, בשל המלחמה. קונדיטורית שבמקום למכור עוגות, מוכרת ערכות להכנת עוגיות מקושטות לפעילות ילדים הורים.
את השירות או המוצר נדייק באמצעות:
- הסתמכות על נתונים מהעבר: מה עבד לך בעבר? מה אנשים כן קנו? על מה הם כן הגיבו? מה הביא פניות? מה דרש מעט מאמץ והביא הרבה תוצאה? אילו פעולות שיווקיות דווקא כן אפשריות כרגע?
- הקשבה לצרכים שעולים מן השטח, בקבוצות פייסבוק, בשיחות עם לקוחות עבר. אפשר להיכנס לקבוצת פייסבוק בה נמצא קהל היעד שלך וליזום סקר שמברר מה מטריד אותם כרגע
בתקופת משבר לצד הקשיים יש תמיד גם הזדמנויות, בחרי להיות ההזדמנות עבור הלקוחות שלך.
איך לשווק בזמן חירום או במצבים מורכבים
מה שאני מוצאת שמאפשר לאנשים לחזור לשווק היא ההבחנה בין שיווק אטום לשיווק רגיש. בתקופת משבר לא צריך להיעלם, אבל גם אי אפשר לשווק כאילו כלום לא קרה. הדרך היא להתאים את המסר למצב.
אם כולם עוברים תקופה מורכבת, לא נתעלם מזה. זה לא מחובר, וזה גם לא מרגיש אמין. מצד שני, גם לא חייבים להפוך כל פוסט לפוסט על המשבר עצמו. שיווק רגיש הוא שיווק שמכיר במציאות, נותן לה מקום, אבל עדיין מחזיק כיוון וערך.
מסר מותאם הוא מסר שאומר, במילים גלויות או מרומזות:
אני רואה מה עובר עליכם.
אני מבינה שהתקופה שונה.
אני לא מתעלמת מהמורכבות.
ומתוך זה, הנה הדבר שיכול לעזור עכשיו.
זו יכולה להיות התאמה בנימה, בקצב, בהבטחה, בפורמט, או בקריאה לפעולה. למשל, פחות לחץ. פחות "אסור לפספס". יותר אנושיות, יותר פשטות, יותר דיוק, יותר כבוד למצב של מי שקורא.
דוגמאות למסר מותאם ורגיש למצב
1# אחד הדברים הראשונים שכדאי לעשות בתקופת חירום הוא ליצור קשר עם הלקוחות וקהילת העוקבים שלך מתוך חיבור ורגישות אמיתית. למשל, במקום להניח שהלקוחות "לא פנויים", אפשר להרים טלפון או לשלוח הודעה אישית ולשאול מה שלומם, איפה הם נמצאים, ומה נכון להם כרגע.
בתקופת הקורונה שהנהלים פתאום השתנו ולא היה אפשר לצאת מהבית. סיפר לי מורה לנגינה שהוא פשוט יצר קשר עם הלקוחות, נתן להם 3 אפשרויות: להיפגש בבית התלמיד, בזום או לדחות את השיעורים. הוא גילה להפתעתו שכמעט לא היו ביטולים. לא כי המציאות הייתה קלה, אלא כי הוא נשאר בדיאלוג. ברגישות. בלי להניח הנחות.
אם טרם עשית זאת, את קהילת העוקבים אפשר לעדכן לגבי שעות פתיחה שהשתנו, הימצאות של מרחב מוגן, או כל התאמה לדרישות החירום. אפשר לעדכן על שירות חדש, כמו חנות גלידה שפתחה את האפשרות למשלוחים ללקוחות בזמן הסגר וכו'.
גם אם אתם לא מוכרים עכשיו באופן ישיר, אפשר ליצור תוכן כדי לשמור על קשר, להראות נוכחות, או פשוט לסמן: חזרתי, אני כאן, זה מה שיש לי להציע עכשיו. ברמה הפרקטית: לכתוב פוסט או סטורי על מה קורה אצלך עכשיו בעסק, או איך המציאות נראית אצלך כרגע. זה לא חייב להיות וידוי אישי. לפעמים עצם השיתוף האנושי יוצר חיבור, אמון ונוכחות.
2# להמשיך לתת ערך. מתכונים, טיפים מקצועיים רלוונטים לתקופה, כמו תרגילים פרקטיים לשחרר לחצים, תמיד יתקבלו באהדה. סיפורי מקרה של לקוחות, סיפורים של התמודדות עם המצב (שלך, או בעזרתך) הם גם דרך מצויינת להעביר ערך ולבנות סמכות מקצועית. כמו גם המלצות שלך על ספרים, אפליקציות, מוצרים, טכנולוגיות שיכולים לעזור דווקא עכשיו. וכמובן שזו הזדמנות להציע מדריכים, אתגרים, לייבים, הדרכות בזום, ערכות ואפילו קורסים דיגיטליים שעונים על צורך קיים.
ברמה הפרקטית: לענות על שאלה מקצועית נפוצה ומשמעותית בתחום שלך. חשוב לענות עליה בצורה פרקטית, כך שאפשר ליישם את הדברים מיד. ובצורה מעניינת, עם זווית לא צפויה או הסבר ששובר מיתוס, ולא להישאר בבנאלי. סרטון כזה כדאי שיופיע עם השאלה עצמה, כמו: 'איך לישון טוב יותר בלילה' או 'מה במקום מסכים' ולהמשיך עם התשובה שלך. זה תוכן מעולה לתקופות רגישות, כי הוא לא מתעלם מהמציאות, אבל גם משרת, עוזר, ומבסס אותך מקצועית.
3# במציאות מאתגרת יש גם מקום לתכנים אישיים יותר, אנקדוטות מהעבר ואפילו מהילדות, או מהתקופה האחרונה שמתחברים למצב, לעשייה עכשיו, או לערך מוביל בחיים ובעסק. אלה פוסטים שאם הם נעשים בצורה נכונה, הם יוצרים קשר אנושי ונותנים השראה. מתאים במיוחד כשאין אנרגיה לתוכן כבד או מושקע. ואם אפשר להכניס הומור וקלילות תוך כדי – מה טוב!
ברמה הפרקטית: להוציא פוסט אישי "5 דברים שלא ידעתם עליי", מותאם לתקופה ולנושאים על סדר היום הציבורי (אני למשל כתבתי על הקשר שלי לאיראן במלחמת איראן-ישראל). זה מעורר סקרנות ועושה יופי של היכרות איתכם כבני אדם.
4# להציע משהו אטרקטיבי שעונה לצורך בועט בצורה רגישה ומותאמת למצב. אפשר לתת הטבה, אפשר גם לתת מחיר מיוחד למילואימניקים או לנשות מילואימניקים. אבל ישר ולעניין, בלי להתנצל.
רוצה את כל זה כהנחיות עם דוגמאות להכנת 3-4 סוגי תוכן שונים לשיווק בזמן חירום? בבקשה! כאן בקובץ pdf להורדה:
לכל משבר יש סוף
שיווק בזמן חירום או משבר, כשמו כן הוא. משבר לא אומר בהכרח לעצור הכול. אבל הוא כן מזמין אותנו להפסיק לפעול על אוטומט. להבין מה עובר עלינו, לזהות את מנגנוני ההישרדות, להרגיע את המערכת, לבחור מחדש, ואז לבנות עשייה עסקית רגישה, חכמה ומותאמת מציאות.
לא תמיד אפשר לעבוד כרגיל. אבל הרבה פעמים אפשר לעבוד אחרת. להתחיל מדברים קטנים. לעבוד על מאחורי הקלעים שתמיד מחכה שיהיה פנאי אליו. או להתאים את המוצרים והשירותים למצב.
לא תמיד נכון לשווק כמו בשגרה. אבל בהחלט אפשר לשווק מתוך החיים עצמם. ברגישות. בפשטות. בחוכמה. בלי להיכנס להתחייבויות גדולות מדי, בלי לרדוף אחרי מהלכים נוצצים, ובלי לדרוש מעצמך להיות מי שהיית בתקופה אחרת.
כי העסק שלך הוא לא רק מקור הכנסה. הוא גם דרך שבה את מביאה ערך לעולם. ובתקופות של טלטלה, לפעמים זה בדיוק מה שאנשים צריכים. לפעמים דווקא היום.
ואומנם תוך כדי אולי קשה לראות את זה, אבל חשוב גם להחזיק בתודעה שזה זמני. שכל משבר סופו להסתיים. ושאחרי משברים בקנה מידה ארצי או עולמי מופיעה תמיד פריחה כלכלית.
