קליניקה במלחמה: איך להתפרנס ולשווק בתקופת חירום

מה עובר על מאמנות ומטפלות כרגע בזמן מלחמה? מה עובר על הקליניקה שלהם? מה עושים עם הרצון לתת ולהתנדב ועם הצורך להתפרנס? האם ואיך אפשר לפרסם עכשיו את הקליניקה? איך מתמודדים עם הצפייה לתת בחינם? מה עושים עם הירידה בחשק ובאנרגיה? ובכלל איך נערכים ומתמודדים עם המצב?

להיות מטפלת או מאמנת במשבר

אחרי ההלם של הימים הראשוני, כולן כבר מבינות שזה לא יגמר מחר. גם לא מחרתיים. זה הולך להיות ארוך. ואם יש משהו שאפשר לומר בבטחון כרגע הוא שטלטלות רבות עוד בדרך. תוסיפי לזה את היעדר התפקוד של הממשלה. וקל להבין שלעסקים נוספים גם אתגרים של חוסר ודאות, דאגות ואפילו חרדות גם בהיבטים הכלכליים. רק היום סיפר לי עוד מישהו שהיומן שלו התרוקן חודש קדימה ויותר וכל החודש הוא לא הכניס שקל אחד. מטפלת חד הורית שאלה אותי, מה עושים, מאיפה היא מביאה אוכל לשני הילדים שלה, אחרי שכל השבועיים הראשונים היא עסקה אך ורק בהתנדבות.

כמאמנות, מטפלות או כאלו שעוסקות בתמיכה רגשית ונפשית, שהן גם בעלות קליניקה עצמאית, רצוי למען שפיותינו, חוסננו, בטחוננו וחוסן העורף כולו להיערך לכך בהתאם בעסק.

כדי שנוכל לקיים את החיים והמשק הישראלי, אנחנו (כל אחת בקצב שלה ולפי יכולתה) חייבות להסתכל קדימה על השבועות ואפילו על החודשים הבאים, גם ברמה העסקית-כלכלית ולא רק המשפחתית, או הארצית.

תרומות לאחרים, התנדבות זה נהדר (כשזה בא ממקום של בחירה והקשבה פנימה לגבולות האישיים שלך). ולצד זה, לחשוב על כסף ועל העסק זה לא חטא ולא אגואיזם. זה מה שיבטיח עורף חזק ועמיד.

בשבועות האחרונים אני מדברת עם המון מטפלות ומאמנות ואני יודעת שזה לא פשוט ולא ברור תמיד איך ומה אפשר לעשות, לכן אספתי לך כאן מידע וכלים פרקטיים ומנטליים גם יחד שיעזרו לך כבעלת קליניקה להיערך לתקופה הזו.

איך להתמודד עם הצפייה לתת בחינם?

האם זה בסדר לבקש כסף, לעבוד בקליניקה בתשלום? ״כולם נותנים עכשיו בחינם״, אומרות לי הרבה עצמאיות. באמת רבים הפרסומים על התנדבויות ויוזמות אזרחיות למען החיילים והמפונים. ואפילו נתקלתי בפוסטים שבהם פניה יזומה לאנשי מקצוע להתנדב. אפילו התנדבות לזמן ארוך. אז ציפייה מסוימת יש, אפילו לחץ חברתי.

אבל האם זה חזות הכל? האמנם "כולם נותנים"?

אם להנדימן הזה מגיע, גם לך מגיע

ועל זה אענה בסיפור:

כמה ימים אחרי אותה שבת שחורה, היה אצלי הנידמן שבא לתקן את דלת הממ״ד. את הההנדימן הזה הזמנתי, רק בגלל המלחמה (אחרת הדלת הזו הייתה נשארת כמו שהיא). עוד בטלפון כשדיברנו, גם לי וגם לו היה ברור שהוא יקבל תשלום על השירות שלו. הרי הוא משקיע זמן ואנרגיה בתיקון וזו הפרנסה שלו. אז ברור שמשלמים!

אז למה למאמנים ולמטפלים ובעיקר לנשים מטפלות ומאמנות קשה לבקש כסף על השירות שלהן בימים אלה?

את לא משקיעה זמן ואנרגיה? את לא מביאה ידע ונסיון וכלים שרכשת באלפי שקלים, במאות או אלפי שעות עבודה? הטיפול הזה או המענה שאת נותנת לא שווה כסף? לא משפר את איכות החיים ויכול אולי גם להציל חיים?

אם להנדימן מגיע תשלום על השירות שלו, גם לך מגיע!

לשים גבולות שמדויקים לך בין קליניקה ופרנסה לבין נתינה והתנדבות

את בוחרת אם, איפה, למי וכמה להתנדב. אבל לצד זה, יש גם מקום להתפרנס!

אנחנו כלקוחות מבינים את זה, גם הלקוחות שלנו או הלקוחות הפוטנציאלים שלנו מבינים את זה! לכולנו יש גם חשבונות חשמל, שכר דירה/משכנתא לשלם!!

במקרה הנדיר שמישהו מגיב בביקורת או מבקש ממך חינם או חצי חינם ולא מתאים לך. שחררי אותו! הוא כנראה לא הלקוח המדויק שלך!

יש אמירה כזו, שאני שומעת לפעמים, שלא נעים לקחת כסף על כאב של מישהו אחר. שלא נעים לנצל את ההזדמנות שדוקא עכשיו צריך אותך יותר. ברור שאם הוא היה מבקש מחיר מוגזם זה היה לא לעניין. אבל בהנחה שהתשלום הוא הוגן, מותר לך לבקש תשלום (לצד פעילות התנדבותית ועם מי את בוחרת לעשות אותה). זו לעיתים גם האחריות שלך כמפרנסת של ביתך. זו התרומה שלך ליציבות ולחוסן של המשק כבעלת עסק קטן שמניעה את גלגלי הכלכלה.

מזכירה לך שזה לא לקבל כסף על כאב של אחרים, זה לתת מענה, ריפוי וכלים לאנשים שכואב להם (לא קשור אליך בכלל) ובזכות הטיפול הם יכולים לתפקד, או להרגיש קצת יותר טוב ואפילו להחלים או להרגיש חזקים ומסוגלים.

מכתב אישי ממני למטפלות ולמאמנות

העלתי פוסט פייסבוק בנושא הזה, שזכה להרבה הדים ותגובות. בו כתבתי כך:

מטפלת אהובה, אני יודעת שאת כל כולך לב ורוצה לעזור היום יותר מתמיד.

אבל, כשאני שואלת אותך כמה זה עולה, אל תגידי לי חינם. אל תתני לי מחיר ברצפה. אולי יהיה מי שינצל את טוב ליבך, אבל אני לא אבוא כי לא ארגיש בנוח.

את יכולה לתת לי הנחה, אבל בבקשה נקבי בסכום שהוגן גם עבורי וגם עבורך וקבלי ממני את הכסף. זו הדרך שלי להחזיר לך על כל מה שנתת.

ואם את טובה, אני ארצה לבוא אליך שוב. אז חשוב לי שיהיה לך כוח אליי כשאחזור. כי כבר יש סטנדרט שאני מחכה לו.

ואם את טובה, אני אשלח אליך גם אנשים שאני אוהבת. הם כמוני ידעו להעריך את זה ולא יתווכחו איתך על המחיר.

כדי שגם עוד שנה, אחרי שכל הסיוט הזה יעבור, עוד תהיה לך קליניקה ורצון לקבל בה אנשים

צבא העורף: הדרכה למאמנות ומטפלות עם נילי דור האלה

כשירות במתנה לצבא העורף – נשות המקצוע שבזכותן אנשים רבים כל כך יכולים לקבל הכלה, הרגעה, שחרור וריפוי. קיימתי הדרכות לייב משותפות עם נילי דור האלה, מטפלת מנוסה שעובדת עם אנשים על ריפוי טראומת הכסף. במפגשים נתנו כלים להיערכות והתמודדות עם המצב וענינו על שאלות מהקהל.

דיברנו למשל על:

איך אפשר לשווק עכשיו שיווק רגיש, כולל דוגמא מהשטח.

מה אפשר לעשות בעסק כדי להיערך גם ליום שאחרי.

מה עוד?

לאור המצב, נפתחת סדנה מעשית לשיווק למאמנות ומטפלות כל הפרטים כאן:

לתשלום לחצי כאן: https://bit.ly/3Msh2EY